חג הסיגד בבית ספרי

בבית ספרי מדי שנה חוגגיים את "ערב סבים וסבתות" בערב זה כול הסבים והסבתות

של התלמידים באים לביה"ס אם התלמידים.השנה החליטו לחגוג את החג בנושא "חג הסיגד".

בהתחלה התכנסנו באולם והמנהלת וראש ועד ההורים דיברו לאחר מכן רקדו כיתות ד' וב' את ריקוד החסידות הקשר של ריקוד החסידות לחג הסיגד הוא שקאשר היוא האתיופים באתיופיה אז סמלם היה שכאשר החסידה מגיעה מא"י זה אומר שזהוא מסר מהם וכאשר היא חוזרת לא"י זהוא מסר מהאתיופים לא"י אחרי ריקודם של כיתות ד' וב' דיברה אמא של אחד מהתלמידים (עולה מאתיופיה) על חג הסיגד.

בסיומו אמר הרב גל דבר-תורה ותלמידים קראו בנוסח איטלקי והאתיופי.לאחר מיכן עלינו לכיתות לעשות פעילויות אומנות.

בתמונה זו אנו רואים את הדרך מאתיופיה עד א"י.

אנו רואים כי לאתיופיה אין גישה לים והדרך מאתיופיה עד א"י קשה ומפרכת.

חג הסיגד

1)איפה חוגגים?

באתיופיה בעיקר אך השנה התקבלה ההצעה לחגוג גם בארץ.

בארץ-הרוב נאספים בטיילת ארמון הנציב, בעוד אחרים פונים לכותל המערבי.

קסים שמוצאם מקהילות מקומיות שונות, נושאים את האורית בתהלוכה ססגונית. במקום ההתכנסות נישאת תפילה על ידי קסים. באמצע פרק התפילה והקריאה מן האורית באים גם נציגי הציבור לברך את הקהל - נוהג מרכזי באירוע. רבים מקרב חברי הקהילה ממשיכים לשמר את מנהג הצום עד אחרי הצהריים, ובסיומו אוכלים את הדאבו.

באתיופיה-באתיופיה חגגו את הסיגד בעלייה המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה"אורית" (ה"אורייתא", התורה) אל הר גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה בתהלוכה ארוכה. הטיפוס אל ראש ההר נעשה תוך נשיאת אבנים על הראש או על הכתף, רמז להכנעה לפני ה' וזכר לחורבן המקדש. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום. על פי המסורת, מנהג זה נועד הן כדי להזכיר את המעשה בימי עזרא ונחמיה, והן מתוך אותו מניע של חזרה בתשובה וחידוש הברית עם ה'.
עם הגעת התהלוכה אל ראש ההר, נהגו הקסים לשאת תפילות מיוחדות לחג. התפילות ביטאו את הרצון לחזרה בתשובה ותחינה בפני ה' שיסלח לעמו וירחם עליו.

2)איך חוגגים?

הסגד נחוג בהשתתפותם של המוני משתתפים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה העושים דרכם לירושלים, צעירים ומבוגרים כאחד. הרוב נאספים בטיילת ארמון הנציב, בעוד אחרים פונים לכותל המערבי.
קסים שמוצאם מקהילות מקומיות שונות, נושאים את האורית בתהלוכה ססגונית. במקום ההתכנסות נישאת תפילה על ידי קסים. באמצע פרק התפילה והקריאה מן האורית באים גם נציגי הציבור לברך את הקהל - נוהג מרכזי באירוע. רבים מקרב חברי הקהילה ממשיכים לשמר את מנהג הצום עד אחרי הצהריים, ובסיומו אוכלים את הדאבו.

3)האם יש לבוש מיוחד?

בגדי חג.

4)האם הולכים למקום מסוים?

בארץ- הולכים לארמון הנציב אך יש גם ההולכים לכותל המערבי.

באתיופיה-בעליה להר.

5)למה חוגגים את החג?

טקס החג נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה והלאה.

6)מה אוכלים בחג?

רבים מקרב חברי הקהילה ממשיכים לשמר את מנהג הצום עד אחרי הצהריים, ובסיומו אוכלים את הדאבו.

7)מתי חוגגים?

בעשירים ותשע לחודש חשוון.

חמישים יום אחרי יום הכיפורים.

8)מהוא חג הסיגד?

חג העדה האתיופית.

9) מי חוגג את החג?

בעבר האתיופים אך כיום גם בא"י חוגגים.

10)למה החג ניקרא בשם זה?

הטקס מזכיר את האירוע, שבו הביעו עזרא ונחמיה וההולכים בדרכם חרטה, והשתחוו בעת שאישרו מחדש את הברית עם ה' בהגיעם לציון. מכאן שמו של החג – סיגד: השתטחות, סגידה. בעבר נקרא החג גם "מחללה", ובעברית – תחינה.

11)איך אני מתקשר לחג הסיגד?

כי אני חלק מהעם היהודי וחג הסיגד הוא של היהודים ובעיקר של האתיופים ולאחר כל-כך הרבה קשיים ומסעות אז לאתיופים מגיע שנכבד את חגיהם.

12)מה עושים בחג?

החג הוא יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש ולזכות לעלות לארץ ישראל, עד לצהרי היום, אז עורכים סעודת חג גדולה.

שלום אני לומד בביה"ס יהודה הלוי והינה קצת פרטים עליו:

ריה"ל נולד לפני שנת 1075, בעיר טודלה שבצפון ספרד, למשפחה עשירה ומשכילה, וזכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית.

היה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי.

בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים.

הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינת התבנית וניסו לחקות אותו.

ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו.

סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק, מקאמות ושירי יין.
ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים והתקבל בכבוד גדול בטולדו, שם שימש רופא החצר של מלך קסטיליה; איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6, אך כששלמה נרצח ב-1108, הוא עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד. באותו זמן מצבו הכלכלי היה מאוד טוב וחוג ידידיו הלך וגדל, עד שכמעט לכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה; הוא עסק ברפואה ובמסחר.
ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית; ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט,א; כ,א; דניאל ט,ב). האגדה על כך שריה"ל השיא את בתו עם ראב"ע אינה נכונה, אך היא מלמדת על יחסי הקירבה ביניהם.